תלוש שכר: המדריך המלא לפענוח הנייר הכי חשוב בקריירה שלכם

אחת לחודש, בדרך כלל ב-9 או ב-10, זה קורה: הודעת ה-SMS מהבנק מצפצפת, המייל מהחשבת שכר נכנס, או (במקומות מסורתיים יותר) מעטפה מונחת על השולחן. הגיע תלוש השכר. עבור רובנו, הרגע הזה מסתכם במבט חטוף אחד בלבד: השורה התחתונה. כמה נכנס לבנק? אם המספר נראה הגיוני, התלוש נזרק למגירה או לתיקייה נשכחת במחשב.

אבל האמת היא שתלוש שכר הוא הרבה יותר מאשר "השורה התחתונה". הוא התיק הרפואי הפיננסי שלכם. הוא מסמך משפטי מחייב, הוא הראיה שלכם בבית משפט, הוא כרטיס הכניסה שלכם למשכנתא, והוא המקום שבו מסתתרים (לפעמים) אלפי שקלים שאתם מפסידים בגלל טעויות חישוב, זכויות שלא נוצלו או מיסים שגבו מכם בטעות.

במדריך המקיף הזה נלמד אתכם איך לקרוא תלוש שכר כמו מקצוענים. נפרק אותו לגורמים, נבין את השפה המוזרה של "ניכויים" ו"זיכויים", ונבטיח שאתם מקבלים כל שקל שמגיע לכם.

מה זה תלוש שכר ומדוע הוא נראה ככה?

לפני שנצלול למספרים, חשוב להבין מה זה תלוש שכר ברמה המשפטית. בישראל, חוק הגנת השכר (תיקון 24 המפורסם) קובע בצורה נוקשה ומדויקת איך תלוש חייב להיראות. המעסיק לא עושה לכם טובה כשהוא מנפיק תלוש מפורט – זו חובתו החוקית. מעסיק שמוציא תלוש לא ברור, או כזה שלא משקף את המציאות, חשוף לתביעות ענק ולסנקציות פליליות.

התלוש הוא למעשה "סיפור" של חודש עבודה אחד. הוא מספר כמה שעות עבדתם, כמה ימי חופשה לקחתם, כמה כסף חסכתם לפנסיה, וכמה המדינה לקחה מכם. המטרה של החוק היא "שקיפות": כל עובד, גם ללא תואר בראיית חשבון, אמור להיות מסוגל להבין איך חושבה המשכורת שלו. בפועל? זה עדיין נראה כמו סינית לרבים מאיתנו. בואו נתרגם את זה לעברית.

הכותרת (פרטים אישיים ופרטי מעסיק) – הבסיס להכל

החלק העליון של התלוש נראה משעמם, אבל טעות בו יכולה לעלות ביוקר בעתיד.

מה בודקים כאן?

1. פרטי המעסיק: שם החברה, מספר ח.פ. (חברה פרטית) או תיק ניכויים. וודאו שאתם עובדים מול הגוף שחשבתם שאתם עובדים מולו.
2. פרטים אישיים: שם מלא, תעודת זהות, כתובת ומצב משפחתי.
   • למה זה קריטי? אם כתוב שאתם "רווקים" ואתם בעצם נשואים עם ילדים, אתם משלמים הרבה יותר מס הכנסה ממה שצריך (נקודות זיכוי).
3. תאריך תחילת עבודה (ותק): אחד הנתונים החשובים בתלוש. הוותק משפיע על ימי החופשה, דמי ההבראה והפיצויים. וודאו שהתאריך מדויק ליום שהתחלתם.
4. היקף משרה: האם אתם מוגדרים 100% משרה? השיעור הזה משפיע על חישוב הזכויות הסוציאליות.

תשלומים – מאיפה מגיע הכסף?

זהו הצד ה"חיובי" של התלוש (לרוב מצד ימין). כאן מפורטים כל הרכיבים שמרכיבים את המשכורת שלכם לפני שהמדינה והחיסכון נוגסים בה.

1. שכר יסוד / משכורת בסיס

זהו העוגן. הסכום שסיכמתם בחוזה העבודה. כל שאר התוספות (שעות נוספות, בונוסים) נגזרות לעיתים קרובות מהמספר הזה.

2. שעות נוספות

על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, מגיעות לכם תוספות:

• 125%: על השעתיים הנוספות הראשונות ביום עבודה.
• 150%: מהשעה הנוספת השלישית ואילך, וכן בשבתות וחגים.
  יש לשים לב: אם בחוזה שלכם מופיע סעיף "שעות נוספות גלובליות", הסכום יהיה קבוע, אך המעסיק עדיין חייב לוודא שערך השעה שלכם לא יורד משכר המינימום בחישוב כולל.

3. נסיעות

החזר הוצאות נסיעה הוא חובה (עד תקרה של 22.60 ₪ ליום, נכון לשנת 2026, או לפי עלות חופשי-חודשי הזול מביניהם). זהו החזר הוצאות ולא חלק מהשכר לפנסיה, אלא אם סוכם אחרת בחוזה האישי.

4. דמי הבראה

תוספת שנתית המשולמת בדרך כלל בקיץ (יולי-אוגוסט) לעובדים שהשלימו שנת ותק. כמות הימים תלויה בוותק שלכם.

5. עמלות ובונוסים

לאנשי מכירות או עובדים המקבלים תמריצים. חשוב לבדוק האם הבונוסים האלו הם חלק מהשכר הקובע לפנסיה ("עמלת מכירה" היא חלק מהשכר, "בונוס חד פעמי" לא תמיד).

כאשר אנו מסתכלים על סך כל הרכיבים הללו יחד, אנו מקבלים את המספר שנקרא שכר ברוטו. זהו המספר המופיע בחוזה העבודה שלכם, והוא משקף את העלות הישירה שלכם למעסיק לפני המיסים וההפרשות השונות, אך שימו לב – זהו אינו "עלות המעביד" המלאה, הכוללת עוד הפרשות סמויות.

ניכויים – לאן הולך הכסף?

זהו החלק הכואב (לרוב בצד שמאל). המעסיק מנכה מכם כספים ומעביר אותם לגורמים שלישיים (מדינה, קופות גמל). הניכויים מתחלקים לשניים: ניכויי חובה וניכויי רשות.

ניכויי חובה (מיסים)

1. מס הכנסה: בישראל שיטת המס היא פרוגרסיבית. ככל שתרוויחו יותר, תשלמו אחוז גבוה יותר על ה"מדרגה" הבאה.
   • נקודות זיכוי: מנגנון ההנחה של המדינה. כל תושב ישראל זכאי ל-2.25 נקודות בסיס. נשים, הורים לילדים, עולים חדשים וחיילים משוחררים מקבלים נקודות נוספות. כל נקודה שווה כסף (242 ₪ לחודש נכון ל-2024) שמפחית את המס שתשלמו.
2. ביטוח לאומי: מס שנועד להבטיח לכם רשת ביטחון במקרה של אבטלה, נכות, לידה או מילואים.
3. מס בריאות: התשלום שמקנה לכם את הזכות לקבל שירותים בקופת החולים.

ניכויי רשות והפרשות סוציאליות

1. פנסיה: על פי חוק פנסיה חובה, העובד מפריש 6% משכרו והמעסיק מוסיף 6.5% (פלוס 6% או 8.33% לפיצויים). וודאו שאתם רואים את השורה הזו בתלוש!
2. קרן השתלמות: הטבה שאינה חובה בחוק (אלא אם יש צו הרחבה), אך היא אפיק החיסכון הטוב ביותר הקיים. העובד מפריש 2.5% והמעסיק 7.5%. הכסף הזה פטור ממס רווחי הון (עד תקרה) ומשתחרר לאחר 6 שנים.

לאחר שהפחתנו את כל הניכויים מסך התשלומים, נשארנו עם הסכום שבאמת מעניין את רובנו – זה שנכנס לחשבון הבנק, הידוע בשם שכר נטו. הפער בין הברוטו לנטו יכול לנוע בין 10% אצל בעלי שכר נמוך ועד 50% אצל בעלי שכר גבוה מאוד, וזהו הפער שחשוב להבין אותו לעומק כדי לדעת אם כדאי לבקש העלאה או הטבה אחרת.

"זקיפת שווי" – למה המתנה לחג והרכב הצמוד הורידו לכם את הנטו?

זוהי אחת הנקודות הכואבות והפחות מובנות בתלוש השכר, שגורמת לעובדים רבים לתהות "איפה הכסף?". העיקרון המנחה של רשויות המס הוא פשוט: הכנסה לא חייבת להיות רק בכסף מזומן. אם המעסיק נתן לכם הטבה ששווה כסף – מבחינת המדינה, כאילו קיבלתם משכורת, ולכן עליכם לשלם עליה מס.

בתלוש השכר, הסעיפים האלו מופיעים תחת השם "זקיפת שווי" (שווי רכב, שווי טלפון, שווי ארוחות וכו'). איך זה עובד?

1. המעסיק מוסיף את שווי ההטבה לשכר הברוטו שלכם (למשל, 3,000 ₪).
2. המערכת מחשבת את המס (מס הכנסה וביטוח לאומי) על הברוטו החדש והגבוה יותר.
3. מייד לאחר חישוב המס, המעסיק "מוריד" חזרה את ה-3,000 ₪ (כי כבר קיבלתם אותם בצורת רכב/מתנה ולא בכסף).
4. התוצאה: אתם לא מקבלים את הכסף של השווי לחשבון הבנק, אבל כן משלמים עליו את המס. לכן, הנטו שלכם יורד.

דוגמאות נפוצות לזקיפת שווי:

• רכב צמוד: הדוגמה היקרה ביותר. מס הכנסה קובע ששווי השימוש החודשי ברכב הוא כ-2.48% ממחיר הרכב כחדש. משמעות הדבר היא שאם קיבלתם רכב שעולה 130,000 ₪, יתווספו לברוטו שלכם כ-3,224 ₪ לצורך חישוב מס. אתם תשלמו מס על הסכום הזה כל חודש.
• מתנות לחג: קיבלתם תלושים בשווי 500 ₪? זה נחשב להכנסה. הנטו שלכם יקטן בגובה המס השולי שלכם על אותם 500 ₪.
• סלולרי וארוחות: גם השתתפות המעסיק בארוחות או במכשיר נייד מחויבת במס חלקי.

עדכון חשוב ל-2025/2026: כחלק מהמגמה הירוקה, קיימת הפחתה משמעותית בשווי השימוש לבעלי רכבים חשמליים ורכבים היברידיים (פלאג-אין). ההטבה הזו מפחיתה את הסכום החייב במס במאות עד אלפי שקלים בחודש. אם ברשותכם רכב כזה, וודאו מול חשב השכר שההפחתה מעודכנת בתלוש ושאינכם משלמים בטעות "שווי רכב מלא" כמו על רכב בנזין רגיל.

מידע מצטבר ונתוני עזר (בתחתית התלוש)

החלק התחתון של התלוש הוא "בנק הזכויות" שלכם. אל תתעלמו ממנו.

טבלת צבירות

כאן תראו את היתרות שלכם:

• ימי חופשה: כמה ימים צברתם החודש? כמה ניצלתם? מה היתרה? זכרו שימי חופשה שווים כסף. אם תתפטרו, תקבלו פדיון על הימים הללו.
• ימי מחלה: החוק מאפשר צבירה של 1.5 ימים בחודש. ימי מחלה שלא נוצלו לרוב לא ניתנים לפדיון בכסף בסיום עבודה (למעט במגזר הציבורי בתנאים מסוימים), אבל הם "ביטוח" חשוב.

נתונים מצטברים למס

בתחתית התלוש יש שורות שמראות כמה הרווחתם מתחילת השנה וכמה מס שילמתם מתחילת השנה.

• למה זה חשוב? מס הכנסה מחושב שנתית. אם עבדתם רק בחלק מהשנה (למשל, הייתם מובטלים 3 חודשים), ייתכן שמס הכנסה גבה מכם יותר מדי כסף בחודשים שעבדתם, כי הוא "הניח" שתעבדו כל השנה. בסוף השנה, הנתונים המצטברים הללו יעזרו לכם לבדוק זכאות להחזרי מס.

המסמכים "שמסביב" לתלוש – האחים החשובים (טפסי 101, 106 ותיאום מס)

תלוש השכר הוא אמנם "הכוכב" החודשי שאנו מחכים לו, אבל בפועל הוא רק התוצאה הסופית של תהליך חישוב מורכב. מאחורי הקלעים של התלוש פועלים שלושה מסמכים קריטיים, שרבים נוטים להזניח, אך הם אלו שקובעים כמה כסף ייכנס לכם לבנק בפועל ובאיזו קלות תוכלו לקבל משכנתא בעתיד.

טופס 101 (כרטיס עובד): המפתח לנטו שלכם

בתחילת כל שנת מס (חודש ינואר) או עם קליטתכם במקום עבודה חדש, אתם מתבקשים למלא טופס (פיזי או דיגיטלי). זו לא סתם בירוקרטיה מעיקה – זהו ה"מפתח" שמגדיר למערכת השכר מי אתם.

• למה זה קריטי? המידע בטופס זה קובע את גובה מס ההכנסה שינוכה מכם. אם לא מילאתם אותו בדייקנות – למשל, שכחתם לסמן שנולד לכם ילד, סיימתם תואר אקדמי ולא צירפתם אישור, או עברתם לגור ביישוב המזכה בהטבת מס – המערכת תתעלם מההטבות המגיעות לכם. התוצאה: מס הכנסה יגבה מכם סכום מקסימלי, והנטו שלכם ייפגע משמעותית שלא לצורך לאורך כל השנה.

טופס 106: התעודה השנתית

בעוד שתלוש השכר הוא "צילום מצב" של חודש בודד, טופס 106 הוא "הסרט המלא" של השנה כולה. המעסיק מחויב על פי חוק להפיק ולמסור לכם את הטופס הזה עד ה-31 במרץ של השנה העוקבת לשנת המס.

• למה זה קריטי? זהו המסמך החשוב ביותר להתנהלות הפיננסית שלכם מול הרשויות והבנקים.
  • החזרי מס: בלעדיו לא ניתן להגיש בקשה להחזרי מס (תהליך ששווה לעיתים אלפי שקלים לשכירים שלא עבדו רצוף).
  • משכנתא: זהו המסמך הראשון שהבנק דורש מכם (יחד עם 3 תלושים אחרונים) כהוכחה ליציבות תעסוקתית ולהכנסה שנתית. שמרו את הטפסים הללו לנצח!

תיאום מס: למי שעובד ביותר מעבודה אחת

בעידן החדש, רבים מחזיקים במשרה נוספת או עובדים במספר עבודות במקביל. המאמר עד כה התייחס למעסיק יחיד, אך המציאות מורכבת יותר.

• הסכנה: אם אתם עובדים בשני מקומות ולא ביצעתם תיאום מס, המעסיק השני (המשני) מחויב לפי חוק לנכות מכם את שיעור המס המקסימלי – כ-47% מהשקל הראשון שהרווחתם אצלו.
• הפתרון: אין צורך לגשת לפקיד שומה. ניתן לבצע תיאום מס אונליין בקלות באתר רשות המיסים. התהליך מפיק אישורים מיידיים למעסיקים כמה מס לנכות בפועל, ומונע מכם להלוות כסף למדינה סתם כך.

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים – המוקש (או היהלום) שמשנה את כל התמונה

רבים נוטים לחשוב שפיצויי פיטורים מקבלים רק כשמפוטרים. בעבר זה היה נכון, אך "סעיף 14" שינה את חוקי המשחק מקצה לקצה. זהו אולי הפרט הטכני הקטן ביותר בחוזה העבודה שלכם, אבל יש לו את ההשפעה הדרמטית ביותר על סכום הכסף שתצאו איתו בסיום ההעסקה.

בפשטות: הסעיף קובע שההפרשות החודשיות של המעסיק לרכיב הפיצויים (לרוב 8.33% מהשכר) באות במקום חובת תשלום פיצויים בסיום עבודה. זה נשמע מסובך, אבל המשמעות היא שהכסף עובר לבעלותכם מיד עם ההפקדה.

למה זה כל כך חשוב?

אם חתמתם על סעיף 14 (או שהוא חל עליכם מתוקף צו הרחבה כללי במשק), הקופה שלכם צוברת כסף ששייך לכם בכל תרחיש. לעומת זאת, במודל הישן ("ללא סעיף 14"), הזכות לכסף מותנית בנסיבות העזיבה.

היתרונות הקריטיים של סעיף 14:

• חופש תעסוקתי: אתם יכולים להתפטר מיוזמתכם (גם כדי "לחפש את עצמכם" או לעבור למתחרים) ועדיין לקבל את כל כספי הפיצויים שנצברו.
• תשואה מצטברת: הכסף שמופקד מדי חודש לקופה צובר תשואה (רווחים) בשוק ההון לאורך השנים, מה שעשוי להגדיל את הסכום הסופי.
• וודאות: אתם יודעים בדיוק כמה כסף יש לכם, והוא לא תלוי במצב רוח של המעסיק ביום הפרידה.

השוואה: עם סעיף 14 לעומת בלי סעיף 14

כדי להבין את ההבדל הכספי והמשפטי, הנה טבלה מסכמת:

תרחיש / פרמטר	יש סעיף 14 (המודל החדש)	אין סעיף 14 (המודל הישן)
התפטרות מיוזמת העובד	הכסף שלכם: מקבלים את כל הסכום שנצבר בקופה (100%).	סיכון לאובדן: לרוב אין זכאות לפיצויים (למעט מקרים מיוחדים בחוק), והכסף חוזר למעסיק.
פיטורים ע"י המעסיק	מקבלים את מה שנצבר בקופה. המעסיק פטור מהשלמות (גם אם השכר עלה).	מקבלים פיצויים מלאים לפי הנוסחה: משכורת אחרונה X שנות ותק.
העלאת שכר לאורך השנים	הפיצויים מחושבים לפי השכר שהיה במועד ההפקדה (לא מתעדכן רטרואקטיבית).	הפיצויים מחושבים לפי השכר האחרון הגבוה, מה שעשוי להיות משתלם יותר לעובדים וותיקים מאוד.
בעלות על הכסף	הכסף שייך לעובד מהרגע הראשון.	הכסף שייך למעסיק עד רגע הפיטורים.

 

שורה תחתונה:

עבור הרוב המוחלט של העובדים בשוק העבודה הדינמי של 2026, סעיף 14 הוא יתרון אדיר. הוא מבטיח שהפיצויים הם חלק מהפנסיה שלכם ולא "בונוס" שתלוי בפיטורים.

מה עושים? בדקו בחוזה העבודה או שאלו את סוכן הביטוח/משווק הפנסיוני שלכם: "האם אני חתום על סעיף 14 והאם מופרשים לי מלוא ה-8.33%?"

 

מדריך מעשי – צ'קליסט לבדיקת התלוש

קיבלתם את התלוש? עשו את הבדיקה הבאה ב-2 דקות:

1. בדיקת נוכחות: האם מספר ימי העבודה ושעות העבודה תואם את מה שרשמתם לעצמכם ביומן/אפליקציה? זו הטעות הנפוצה ביותר. שעה אחת חסרה כל חודש מצטברת למאות שקלים בשנה.
2. בדיקת תעריף שעה: חלקו את שכר היסוד במספר השעות. האם זה תואם את החוזה?
3. בדיקת הפרשות לפנסיה: בדקו בדו"ח הרבעוני של קרן הפנסיה האם הסכום שכתוב בתלוש ("הופקד לקופה") באמת הגיע לקרן. מעסיקים בקשיים לפעמים מנכים מהעובד אבל לא מעבירים לקרן – וזו עבירה פלילית חמורה.
4. נקודות זיכוי: האם נולד לכם ילד לאחרונה? סיימתם תואר? וודאו שמספר נקודות הזיכוי התעדכן. כל נקודה חסרה היא כסף שנזרק לפח.
5. פדיון ימי חופש: אם יצאתם לחופש, וודאו שירדו ימים. אם לא יצאתם, וודאו שהיתרה גדלה.

ההבדל בין עלות מעביד לשכר העובד

הרבה פעמים עובדים מרגישים שהם "לא מרוויחים מספיק" בעוד המעסיק מרגיש שהוא "משלם המון". הפער הזה נובע מ"עלות המעביד".

עלות המעביד כוללת את הברוטו שלכם, פלוס ההפרשות הסוציאליות של המעסיק (ביטוח לאומי חלק מעסיק, פיצויים, גמל, קרן השתלמות).

טבלה להמחשה: לאן הולך הכסף? (דוגמה למשכורת של 10,000 ₪)

הרכיב	הסכום (בש"ח)	הסבר
עלות מעביד כוללת	כ-12,500 ₪	כמה שהמעסיק מוציא בפועל מהכיס
הפרשות סוציאליות מעסיק	2,500 ₪	ביטוח לאומי, פנסיה, פיצויים, קה"ש
שכר ברוטו (בתלוש)	10,000 ₪	המספר בחוזה
מיסים וניכויים (עובד)	כ-1,500-2,000 ₪	מס הכנסה, ביטוח לאומי, חלק עובד לפנסיה
שכר נטו (לבנק)	כ-8,000-8,500 ₪	מה שנשאר לקניות ולשכר דירה

(הערה: המספרים בטבלה הם להמחשה בלבד ותלויים בנקודות זיכוי ובסטטוס אישי)

לפני שאתם ניגשים לשיחת שכר, מומלץ מאוד לבדוק טבלאות שכר עדכניות בתחום העיסוק שלכם. השוואה זו תיתן לכם אינדיקציה האם הברוטו שלכם תואם את השוק, והאם הפער בינו לבין הנטו סביר או נובע מבעיה בתלוש.

טעויות נפוצות שחייבים להיזהר מהן

אפילו במערכות שכר ממוחשבות קורות טעויות. הנה הנפוצות שבהן:

• טעות בוותק: אם המעסיק החליף תוכנת שכר, לפעמים הוותק מתאפס. זה פוגע בימי החופשה ובהבראה.
• אי תשלום על ימי מחלה: יש מעסיקים ש"שוכחים" לשלם על ימי מחלה לפי החוק, או מורידים ימי חופשה במקום מחלה.
• חישוב שגוי של ערך שעה: חישוב לפי 186 שעות במקום 182 שעות (התקן החדש יחסית), מה שמקטין את ערך השעה.
• אי זיכוי ממס: אי עדכון של סיום תואר אקדמי או שינוי מקום מגורים ליישוב מזכה.

דיגיטציה וקדמה – התלוש בעידן החדש

בעבר, תלוש השכר היה פיסת נייר שהיינו מקבלים ביד. כיום, רוב הארגונים עברו לתלושים דיגיטליים הנשלחים במייל מוגן סיסמה או זמינים באפליקציה ייעודית (כמו "חילן", "מלקם" וכו').

היתרון הגדול: היסטוריה. באפליקציות אלו ניתן לראות השוואה בין חודשים, לראות גרף של השכר לאורך השנה ולשלוף טופס 106 (ריכוז שנתי) בקליק אחד.

הטיפ שלנו: גם אם התלוש דיגיטלי, שמרו עותק שלו (PDF) במחשב האישי שלכם או בענן (Google Drive). אם יום אחד תעזבו את העבודה והגישה לאפליקציה תיחסם, תהיו חייבים את התלושים הללו כדי להוכיח זכויות או כדי לקבל דמי אבטלה מביטוח לאומי.

סיכום

תלוש השכר הוא לא עוד נייר בירוקרטי. הוא הכסף שלכם, הזכויות שלכם והעתיד הפנסיוני שלכם. נכון, הוא עמוס במספרים ובמונחים שלא מלמדים בבית הספר, אבל הקדשה של חמש דקות בחודש להבנתו יכולה לחסוך לכם אלפי שקלים לאורך הקריירה.

בפעם הבאה שאתם מקבלים את המייל עם הכותרת "תלוש שכר לחודש X", אל תסתפקו רק בלפתוח אותו. עברו על הכותרת, בדקו את ההפרשות, וודאו שהנטו תואם את הציפיות. הידע הזה הוא כוח – והכוח הזה שייך לכם.

הבהרה משפטית ופנייה מגדרית

הסרת אחריות: המידע המובא במאמר זה, לרבות טבלאות השכר, החישובים, תקרות המס וההסברים על חוקי העבודה (כגון סעיף 14, ימי מחלה וכו'), הינו למטרות ידע כללי, פישוט והעשרה בלבד. הנתונים מבוססים על החקיקה והנהלים הידועים נכון למועד הכתיבה (2026) ועשויים להשתנות מעת לעת בהתאם לעדכוני חקיקה, צווי הרחבה, הנחיות רשות המיסים והסכמים קיבוציים. המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי פרטני ע"י רואה חשבון, יועץ מס, חשב שכר, עורך דין לדיני עבודה או יועץ פנסיוני מוסמך. כל הסתמכות על המידע במאמר זה היא באחריות הקורא בלבד. הכותבים והאתר אינם נושאים באחריות לכל נזק, הפסד כספי או טעות בחישוב שייגרמו כתוצאה משימוש בתוכן זה. ט.ל.ח.

לשון הפנייה: המאמר מנוסח בלשון רבים או זכר מטעמי נוחות הקריאה והזרימה בלבד, אך הוא פונה, מיועד ורלוונטי לנשים ולגברים כאחד באופן שווה. זכויות עובדים בישראל חלות באופן שוויוני על כל המגדרים.