ימי מחלה - המדריך המלא לעובדים: צבירה, תשלום, חישוב וכל מה שמגיע לכם

כל עובד/ת שכיר/ה בישראל צובר/ת 1.5 ימי מחלה בחודש (18 בשנה), עד תקרת צבירה של 90 ימים. התשלום: 0% על יום ראשון, 50% על יום שני ושלישי, ו-100% מהיום הרביעי ואילך. המעסיק משלם – לא הביטוח הלאומי (למעט מקרים חריגים). ימי מחלה שלא נוצלו לא ניתנים לפדיון כספי בסיום עבודה, אלא במגזר הציבורי ובהסכמים מיטיבים.

למי המאמר מיועד: עובדים/ות שכירים/ות, מנהלי/ות משאבי אנוש, ומעסיקים 

למה חשוב להכיר את זכויות ימי המחלה שלכם?

חליתם. נשארתם בבית יום-יומיים. פתחתם את תלוש השכר ו… מופתעים. למה שילמו פחות? למה לא שילמו על היום הראשון? וכמה ימי מחלה בכלל נשארו לכם?

ימי מחלה הם זכות בסיסית של כל עובד/ת שכיר/ה בישראל, מעוגנת בחוק דמי מחלה משנת 1976. ובכל זאת, מחקרים מראים שרוב העובדים לא יודעים בדיוק כמה ימי מחלה מגיע להם, איך מחשבים את התשלום, ומה קורה כשהימים נגמרים. התוצאה? עובדים שמגיעים חולים לעבודה כי הם חוששים מהפסד שכר, או עובדים שלא מנצלים זכויות שמגיעות להם.

במדריך הזה נפרק את הכל – מהצבירה החודשית ועד פדיון ימי מחלה בפרישה, עם טבלאות חישוב ברורות ותשובות לשאלות שאתם באמת שואלים. כל מה שצריך כדי לדעת בדיוק מה מגיע לכם.

כמה ימי מחלה מגיע לעובד בישראל?

כמה ימי מחלה מגיע לעובד? לפי חוק דמי מחלה, כל עובד/ת שכיר/ה צובר/ת 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה מלא – סה"כ 18 ימי מחלה בשנה. תקרת הצבירה המקסימלית היא 90 ימים. ימים שנצברו ולא נוצלו ממשיכים להישמר עד לתקרה.

צבירת ימי מחלה – איך זה עובד?

• משרה מלאה: 1.5 ימים לחודש = 18 ימים בשנה
• משרה חלקית: צבירה יחסית. 50% משרה = 0.75 ימים לחודש
• חודש עבודה חלקי: 25 ימי עבודה = חודש מלא (שבוע 6 ימים), או 21.66 ימים (שבוע 5 ימים). פחות מזה = צבירה יחסית
• תקרת צבירה: 90 ימים. המעסיק רשאי למחוק צבירה שמעבר ל-90
• מגזר ציבורי: לעיתים קרובות ללא תקרת צבירה – עובדים יכולים לצבור 120, 150, ואפילו 200 ימים ומעלה

טבלה: צבירת ימי מחלה לפי היקף משרה

היקף משרה	צבירה חודשית	צבירה שנתית	הגעה לתקרה (90 ימים)
100%	1.5 ימים	18 ימים	5 שנים
75%	1.125 ימים	13.5 ימים	6 שנים ו-8 חודשים
50%	0.75 ימים	9 ימים	10 שנים
25%	0.375 ימים	4.5 ימים	20 שנים

חשוב: הצבירה ממשיכה גם בתקופות שבהן העובד/ת מקבל/ת תשלום מהמעסיק אך לא עובד/ת בפועל (כמו חופשה שנתית).

איך מחשבים תשלום ימי מחלה?

תשלום ימי מחלה מחושב לפי נוסחה קבועה בחוק: יום ראשון – 0% (ללא תשלום), ימים 2–3 – 50% מהשכר, מהיום הרביעי ואילך – 100% מהשכר. זהו הכלל הבסיסי לפי חוק דמי מחלה. בהסכמים קיבוציים ובמגזר הציבורי התנאים לרוב מיטיבים – עד תשלום מלא מהיום הראשון.

חישוב ימי מחלה – הנוסחה

טבלה: תשלום ימי מחלה לפי חוק – כל יום ומה מגיע

יום מחלה	אחוז תשלום	ניכוי מצבירה	הסבר
יום ראשון	0% – ללא תשלום	0 ימים (לא מנוכה)	ניתן להמיר ביום חופשה צבור (בהסכמת המעסיק)
יום שני	50% מהשכר היומי	0.5 יום	–
יום שלישי	50% מהשכר היומי	0.5 יום	–
יום רביעי ואילך	100% מהשכר היומי	1 יום לכל יום	תשלום מלא עד גמר הצבירה

חישוב ימי מחלה – דוגמה מספרית

עובד/ת חודשי/ת עם שכר ברוטו של 12,000 ₪. השכר היומי: 12,000 ÷ 30 = 400 ₪ ליום. נעדר/ה 7 ימי מחלה:

יום	תשלום	סכום
יום 1	0%	0 ₪
יום 2	50%	200 ₪
יום 3	50%	200 ₪
ימים 4–7	100% × 4 ימים	1,600 ₪
סה"כ דמי מחלה		2,000 ₪ (במקום 2,800 ₪ שכר מלא)

חשוב: לעובד/ת חודשי/ת, תקופת המחלה כוללת גם שבתות וחגים. לעובד/ת יומי/ת או שעתי/ת – רק ימי עבודה בפועל.

מי משלם ימי מחלה – המעסיק או ביטוח לאומי?

מי משלם ימי מחלה המעסיק או ביטוח לאומי? ברוב המוחלט של המקרים – המעסיק הוא שמשלם את דמי המחלה. הביטוח הלאומי משלם רק במקרים ספציפיים ומוגדרים בחוק.

מתי המעסיק משלם?

בכל מקרה רגיל של מחלה – מיום העבודה השני ואילך, עד למכסת הימים הצבורים. המעסיק משלם ביום תשלום המשכורת, בתנאי שהעובד/ת הגיש/ה אישור מחלה 7 ימים לפני מועד התשלום.

אחרי כמה ימי מחלה ביטוח לאומי משלם?

אחרי כמה ימי מחלה ביטוח לאומי משלם? הביטוח הלאומי נכנס לתמונה רק במקרים ספציפיים:

• תאונת עבודה: דמי פגיעה מהביטוח הלאומי – מהיום הרביעי ואילך, עד 91 ימים
• מחלת מקצוע: באותם תנאים כמו תאונת עבודה
• אשפוז אחרי ניתוח (במקרים מסוימים): ימי מחלה לאחר ניתוח ביטוח לאומי – אם מדובר בפגיעת עבודה, הביטוח הלאומי משלם. אם ניתוח רגיל (לא פגיעת עבודה) – המעסיק משלם מתוך ימי המחלה הצבורים

טבלה: מי משלם ימי מחלה – כל התרחישים

תרחיש	מי משלם	מקור חוקי
מחלה רגילה (שפעת, דלקת, וכו')	המעסיק	חוק דמי מחלה
מחלה ממארת / דיאליזה	המעסיק – מהיום הראשון (!)	חוק דמי מחלה, ס' 4א
תאונת עבודה	ביטוח לאומי – דמי פגיעה	חוק הביטוח הלאומי
מחלת מקצוע	ביטוח לאומי	חוק הביטוח הלאומי
ימי מחלה לאחר ניתוח (לא פגיעת עבודה)	המעסיק	חוק דמי מחלה
ימי מחלה לאחר ניתוח ביטוח לאומי (פגיעת עבודה)	ביטוח לאומי	חוק הביטוח הלאומי
תאונת דרכים	לא מכוסה (אלא אם נקבע בהסכם)	–
טיפולי פוריות	המעסיק (על חשבון צבירה)	חוק דמי מחלה
מחלת ילד / הורה / בן זוג	המעסיק (על חשבון צבירה)	חוקים ייעודיים

כמה ימי מחלה מותר לקחת ברצף?

כמה ימי מחלה מותר לקחת ברצף? אין הגבלה חוקית על מספר ימי המחלה ברצף – כל עוד יש אישור רפואי ויש ימי מחלה צבורים. עובד/ת עם 90 ימי מחלה צבורים יכול/ה להיעדר 90 ימים ברצף. אם הימים הצבורים נגמרו, ניתן לבקש חופשה ללא תשלום.

מה קורה כשנגמרים ימי המחלה?

• אפשרות 1: ניצול ימי חופשה שנתית צבורים (בהסכמת המעסיק)
• אפשרות 2: חל"ת (חופשה ללא תשלום)
• אפשרות 3: במקומות עבודה מסוימים – "יתרה שלילית" על חשבון צבירה עתידית (לא נפוץ)
• אפשרות 4: אם מדובר בתאונת עבודה – דמי פגיעה מהביטוח הלאומי

ימי מחלה לפי חוק – סיכום הכללים

ימי מחלה לפי חוק: צבירה של 1.5 לחודש, תקרה של 90, תשלום מהיום הרביעי ב-100%. אלה הכללים הבסיסיים. בהסכמים קיבוציים ובמגזר הציבורי – התנאים כמעט תמיד טובים יותר. בתחומים רבים – כמו ניהול בכיר למשל – מקובל בהסכמי העסקה אישיים לקבוע תשלום מלא מהיום הראשון.

מה קורה עם ימי מחלה במילואים – צו 8?

ימי מחלה מילואים צו 8 – נושא שהפך רלוונטי במיוחד מאז אוקטובר 2023. עובד/ת ששב/ה מהמילואים וחלה – זכאי/ת לנצל ימי מחלה צבורים כרגיל. אבל יש כמה נקודות חשובות.

• תקופת מילואים עצמה אינה נחשבת כימי מחלה – היא תקופה נפרדת שמכוסה בתגמולי מילואים
• מחלה בזמן מילואים: אם חליתם במהלך שירות המילואים, הטיפול הוא על חשבון צה"ל. אם המחלה נובעת מהשירות – ייתכן שתוכרו כנפגעי שירות
• מחלה אחרי מילואים: ימי מחלה רגילים – המעסיק משלם. הצבירה שלכם לא נפגעת מתקופת המילואים
• חקיקה מיוחדת: במלחמת חרבות ברזל הותקנו תקנות חירום שהגנו על זכויות משרתי מילואים. מומלץ להתעדכן באתר משרד הביטחון.

האם אפשר לנצל ימי מחלה לפני התפטרות?

ניצול ימי מחלה לפני התפטרות הוא נושא שמעלה שאלות רבות. התשובה הקצרה: ניתן לנצל ימי מחלה רק אם אתם באמת חולים ויש אישור רפואי. שימוש בימי מחלה כ"חופשה נוספת" לפני עזיבה מהווה ניצול לרעה ויכול להוביל לשלילת הזכאות.

מה החוק אומר?

• ימי מחלה ≠ ימי חופשה: לא ניתן "לנצל" ימי מחלה צבורים כחופשה. ימי מחלה מיועדים רק למצב שבו העובד/ת חולה ויש אישור רפואי
• ניצול לרעה: אם עובד/ת לקח/ה ימי מחלה ונמצא/ה עובד/ת במקום אחר – הזכאות לדמי מחלה נשללת, ויכולות להיות השלכות משפטיות
• תקופת הודעה מוקדמת: ניתן להיות בחופשת מחלה גם בתקופת ההודעה המוקדמת – אם באמת חולים

ניצול ימי מחלה – מה כן מותר?

ניצול ימי מחלה מותר כשיש צורך רפואי אמיתי – גם בתקופה שלפני התפטרות. אם חליתם באמת, אתם זכאים לימי מחלה בתשלום כרגיל, ללא קשר לעובדה שאתם מתכננים לעזוב. רק ודאו שיש לכם אישור רפואי תקף.

מהו פדיון ימי מחלה שלא נוצלו?

פדיון ימי מחלה שלא נוצלו – כלומר קבלת כסף עבור ימי מחלה שנצברו ולא שימשו – אינו זכות מכוח החוק במגזר הפרטי. עובד/ת שסיים/ה עבודה (התפטרות או פיטורים) לא זכאי/ת לפיצוי כספי על ימי מחלה שנשארו.

מתי כן מקבלים פדיון?

• פרישה לפנסיה במגזר הציבורי: פדיון ימי מחלה נהוג בעיקר בשירות המדינה, רשויות מקומיות, וגופים ציבוריים – על פי הסכמים קיבוציים
• הסכמים מיטיבים: חלק מהמעסיקים הפרטיים קובעים בהסכם העסקה פדיון חלקי של ימי מחלה בפרישה. זה לא נפוץ אבל קיים
• לא בסיום רגיל: ברוב המקרים, ימי מחלה צבורים מתאפסים בעזיבת מקום העבודה

טבלה: פדיון ימי מחלה – מגזר ציבורי לעומת פרטי

קריטריון	מגזר ציבורי	מגזר פרטי
פדיון בפרישה	✅ כן – לפי הסכם קיבוצי	❌ לא – אלא אם נקבע בהסכם
פדיון בהתפטרות	❌ בדרך כלל לא	❌ לא
פדיון בפיטורים	❌ בדרך כלל לא	❌ לא
תקרת צבירה	ללא תקרה (בד"כ)	90 ימים
שווי פדיון	לפי נוסחה (% מהצבירה × שכר)	–

מה הקשר בין ימי מחלה לחופשת לידה?

הארכת חופשת לידה על חשבון ימי מחלה – זו שאלה שעולה הרבה. התשובה: אין מנגנון חוקי שמאפשר להמיר ימי מחלה בימי חופשת לידה. מדובר בשני מסלולים נפרדים: ימי מחלה מכוח חוק דמי מחלה, וחופשת לידה מכוח חוק עבודת נשים.

עם זאת, יש מצב שבו שני המסלולים נפגשים: אם עובדת חלתה לאחר חופשת הלידה, היא רשאית לנצל ימי מחלה צבורים – כמו כל מחלה אחרת. זה לא "הארכת חופשת לידה" אלא חופשת מחלה עצמאית שרצה ברצף אחרי חופשת הלידה.

בתחומים כמו משרד ואדמיניסטרציה, שבהם יש הרבה עובדות צעירות, מנהלי משאבי אנוש מתמודדים עם שאלות כאלה באופן שוטף. חשוב שגם העובדות וגם המעסיקים יכירו את ההבדל.

איך מגישים אישור מחלה – ומה השינוי מ-2024?

החל מ-1 בספטמבר 2024, עובדים רשאים להגיש הצהרה עצמית (בהנפקה עצמית) על מחלה של עד יום אחד ללא צורך באישור רופא. מדובר בשינוי משמעותי שמפשט את הביורוקרטיה.

✅ צ'קליסט: איך לנהל ימי מחלה נכון

• ☑ בקשו אישור מחלה מהרופא (או הגישו הצהרה עצמית ליום אחד)
• ☑ העבירו את האישור למעסיק תוך 7 ימים לפני מועד תשלום המשכורת
• ☑ בדקו בתלוש השכר שהניכוי נעשה נכון (0%, 50%, 100%)
• ☑ עקבו אחרי יתרת ימי המחלה הצבורים שלכם – מופיע בתלוש
• ☑ שמרו עותק של כל אישור מחלה לתיק האישי שלכם
• ☐ (טיפ) אם המעסיק לא שילם דמי מחלה – הגישו תלונה ליחידת האכיפה במשרד העבודה
• ☐ (טיפ) בדקו אם חל עליכם הסכם קיבוצי שמיטיב – ייתכן שמגיע לכם 100% מהיום הראשון

איך בודקים כמה ימי מחלה נשארו לי?

הדרך הפשוטה ביותר – בתלוש השכר. לפי חוק הגנת השכר, המעסיק חייב לציין בתלוש את מספר ימי המחלה שנצברו ונוצלו. אם לא מופיע – פנו למחלקת שכר או למשאבי אנוש במקום העבודה ובקשו דוח יתרות.

✅ צ'קליסט: מה לבדוק בתלוש השכר בנושא ימי מחלה

• ☑ יתרת ימי מחלה צבורים – האם מתעדכנת כל חודש?
• ☑ ניכוי ימי מחלה – האם מותאם למה שבאמת נעדרתם?
• ☑ שיעור תשלום – 0% ליום ראשון, 50% ליום 2–3, 100% מיום 4?
• ☑ אם יש הסכם מיטיב – ודאו שהתשלום מהיום הראשון מתבצע
• ☑ ודאו שימי מחלה לטיפול בילד/הורה/בן זוג מנוכים מהמכסה הנכונה

מה מותר ומה אסור בזמן ימי מחלה?

כשאתם בימי מחלה, יש כמה כללים שחשוב לדעת כדי לא לאבד את הזכאות:

טבלה: מותר ואסור בזמן ימי מחלה

מותר ✅	אסור ❌
לנוח בבית ולהחלים	לעבוד במקום אחר בתשלום
לצאת לקנייה בסיסית או לרופא	לנצל ימי מחלה כ"חופשה" ללא מחלה אמיתית
להגיש הצהרה עצמית ליום אחד	להגיש אישור מחלה מזויף
להמיר יום מחלה ראשון ביום חופשה	לדרוש פדיון כספי על ימים שלא נוצלו (במגזר פרטי)
לחזור מוקדם ממה שנקבע באישור	לסרב להגיש אישור מחלה ולצפות לתשלום

מהם סוגי ההיעדרויות שנספרות כימי מחלה?

לא רק מחלה אישית. החוק מאפשר ניצול ימי מחלה גם עבור טיפול בבני משפחה:

טבלה: סוגי היעדרויות על חשבון ימי מחלה

סוג היעדרות	מכסה שנתית	תנאי
מחלה אישית	עד גמר הצבירה (90 ימים)	אישור רפואי
מחלת ילד (עד 16)	עד 8 ימים בשנה (הורה יחיד: 16)	ילד מתחת ל-16, אישור רופא
מחלת ילד עם מוגבלות	עד 18 ימים בשנה	ותק של שנה+ אצל המעסיק
מחלת הורה	עד 6 ימים בשנה	הורה תלוי לחלוטין בזולת
מחלת בן/בת זוג	עד 6 ימים בשנה (ממארת: 60)	בן/בת זוג תלוי/ה לחלוטין בזולת
בדיקות הריון של בן/בת זוג	עד 7 פעמים בשנה	–
ליווי הורה לטיפול רפואי (65+)	עד 12 שעות בשנה	הורה מעל 65

כל ההיעדרויות הללו מנוכות ממכסת ימי המחלה הצבורה.

שאלות נפוצות

כמה ימי מחלה מגיע לעובד בשנה?

18 ימי מחלה בשנה (1.5 לכל חודש עבודה מלא), עד תקרה מצטברת של 90 ימים. במגזר הציבורי ובהסכמים מיטיבים – ייתכן שהצבירה גבוהה יותר. עובדי משרה חלקית צוברים באופן יחסי.

מי משלם ימי מחלה – המעסיק או ביטוח לאומי?

ברוב המקרים – המעסיק. הביטוח הלאומי משלם רק במקרה של תאונת עבודה או מחלת מקצוע (דמי פגיעה). ניתוח רגיל שלא קשור לפגיעת עבודה – המעסיק משלם מתוך ימי המחלה הצבורים.

האם אפשר לפדות ימי מחלה שלא נוצלו?

לא, לא במגזר הפרטי. פדיון ימי מחלה שלא נוצלו נהוג בעיקר במגזר הציבורי בעת פרישה לפנסיה, על פי הסכמים קיבוציים. במגזר הפרטי, ימי מחלה שנצברו ולא נוצלו לא ניתנים לפדיון כספי ומתאפסים בסיום ההעסקה.

כמה ימי מחלה מותר לקחת ברצף?

אין הגבלה חוקית. ניתן לקחת ברצף את כל ימי המחלה שנצברו (עד 90), כל עוד יש אישור רפואי. כשהצבירה נגמרת – ניתן לבקש חל"ת או לנצל ימי חופשה.

האם המעסיק יכול לפטר אותי בזמן מחלה?

לא ניתן לפטר עובד/ת בתקופת מחלה – כל עוד יש ימי מחלה צבורים ואישור רפואי בתוקף. פיטורים במהלך מחלה עלולים להיחשב כפיטורים שלא כדין ולחייב פיצוי. עם זאת, אם ימי המחלה הצבורים נגמרו – ההגנה מורכבת יותר ותלויה בנסיבות.

האם ימי מחלה נצברים גם בזמן חופשת לידה?

כן, בחלק מהתקופה. בתקופה שבה משולמים דמי לידה (15 שבועות) – נצברים ימי מחלה. בתקופת חל"ת שאחרי חופשת הלידה – לא נצברים.

איך מחשבים תשלום ימי מחלה לעובד שעתי?

לעובד/ת שעתי/ת, השכר היומי מחושב על פי ממוצע 12 החודשים האחרונים: סך השעות מחולק בימי העבודה = שכר ממוצע ליום. תקופת המחלה נספרת ללא שבתות וחגים (בניגוד לעובד חודשי).

שורה תחתונה

• צבירה: 1.5 ימי מחלה לחודש, 18 בשנה, עד 90 ימים מקסימום
• תשלום: יום 1 = 0%, ימים 2–3 = 50%, מיום 4 = 100%. הסכמים מיטיבים – לפעמים 100% מיום 1
• מי משלם: המעסיק. ביטוח לאומי רק בתאונת עבודה/מחלת מקצוע
• פדיון: לא קיים במגזר הפרטי. במגזר ציבורי – בפרישה בלבד
• הגנה: אסור לפטר בזמן מחלה. אישור רפואי חובה (או הצהרה עצמית ליום אחד)
• צבירה ממשיכה: גם בחופשה שנתית ובחופשת לידה בתשלום

מחפשים עבודה עם תנאים סוציאליים מעולים? בדקו מה מגיע לכם בטבלאות השכר של דנאל, וצוות ההשמה של דנאל משאבי אנוש ילווה אתכם בתהליך – מהחיפוש ועד ההתחלה במשרה שמתאימה לכם.

הבהרה חשובה והסרת אחריות: המידע במאמר זה מוגש למטרות הסברה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, ייעוץ מקצועי, או תחליף להתייעצות עם עורך/ת דין המתמחה בדיני עבודה. המידע מבוסס על חוק דמי מחלה (תשל"ו-1976), פסיקת בתי הדין לעבודה, ומקורות רשמיים – נכון למועד העדכון (מרץ 2026). חוקים, הסכמים קיבוציים, וצווי הרחבה עשויים להשתנות ולהשפיע על הזכויות בפועל. לכל שאלה פרטנית – מומלץ לפנות לעורך/ת דין לדיני עבודה או לאגף האכיפה במשרד העבודה. דנאל משאבי אנוש אינה מספקת שירותי ייעוץ משפטי. האחריות על כל החלטה היא על הקורא/ת בלבד.